גינאה-ביסאו זקוקה לשגשוג כמו אוויר לנשימה
מאמר זה נכתב על ידי סילביה ארחונה מרטין, ופורסם במקור באתר AECOS תחת הכותרת “אוויר צח לגינאה-ביסאו” [ספרדית] בתאריך 26 באוגוסט 2013.
יכולתה המוגבלת של גינאה-ביסאו לספק את צרכיהם של תושביה, בעקבות המשבר הפוליטי שגרמה ההפיכה האחרונה ב-12 באפריל 2012, הופכת את חיי היום-יום של 1.6 מיליון אנשים לקשים בשל העדר תנאי מחיה בסיסיים.
דמעות עולות בעיניה של קדיחה מאנה, סוציולוגית המתמחה בזכויות אדם, וקולה רועד בשעה שהיא מסבירה את מצבם של תושבי גינאה-ביסאו:
¡Es vergonzoso, miserable y lamentable que vayamos a cumplir 40 años de independencia y vivamos en un país en el que no podemos soñar!
זו בושה וכלימה, פשוט פתטי, שאנחנו עומדים בפני חגיגות ה-40 לעצמאות שלנו, וחיים במדינה שאינה מאפשרת לנו לחלום!
לא קל לחיות במדינה שהשירותים הבסיסיים בה, כמו חשמל ומי שתיה, אינם זמינים לתושביה דרך קבע. המחסור ניכר בכל מקום: מחסור בציוד וכח אדם בבתי חולים, מורים ללא הכשרה בבתי ספר, מחסור במזון באזורים הכפריים, הפרת זכויות נשים, הפחדה שיטתית ושלילת חופש הביטוי, שחיתות, סחר בסמים, העדר רשת תקשורת, ועוד.
תכנית האו”ם לפיתוח (אונד”פ) מדרגת את גינאה-ביסאו, מדינה קטנה הממוקמת בין סנגל וגינאה קונקרי, במקום ה-176 מתוך 186 מדינות. נוסיף לכך מדדים סטטיסטיים כמו תוחלת החיים במדינה – 48 שנים, התוצר הלאומי הגולמי, העומד על 1024 דולר לנפש (דולר בין-לאומי לפי ערך שנת 2005), ושיעור הנשירה מבית הספר היסודי, העומד על 88%, ונקבל תמונה המשקפת במקצת את תנאי המחיה שהמדינה מספקת לתושביה.
בעיות אלה מוחשיות מעט פחות בבירה ביסאו, למעט כבישי העפר המלאים במהמורות והאשפה המפוזרת בכל פינה, אפילו סביב ארמון הנשיאות, וכן העלטה המוחלטת המכסה את העיר עם שקיעת השמש.
המצב ניכר יותר באזורי הכפר, שם המחסור שולט והקשיים הכלכליים לרכישת מזון גדלים באופן משמעותי, בייחוד לאחר צניחת מחירי אגוזי הקשיו, שהם מקור ההכנסה העיקרי של המדינה.
רחוב במרכז הבירה ביסאו. תצלום: סילביה ארחונה
לדברי ארגון החקלאות והמזון של האו”ם (FAO), גינאה-ביסאו סובלת כעת ממחסור משמעותי במזון כתוצאה מייצור חקלאי דל וחוסר יציבות פוליטית, ומושפעים מכך כ-260 אלף איש במרכז המדינה.
אולי זו הסיבה לכך שפרננדו דלפין דה סילבה, שר העסקים הזרים, שיתוף הפעולה והקהילות בממשלה הזמנית, מאמין כי השגת ביטחון תזונתי היא יעד פוליטי חשוב מן המעלה הראשונה. ממשרדו המרווח בארמון הממשל בביסאו, דה סילבה מסביר את המצב בדאגה, וקורא לסיוע של הקהילה הבין-לאומית:
Desde que comenzamos el ciclo de castaña de cajú, hace muchos años, las personas intercambiaban cajú con arroz. Así, un kilo de arroz era igual a un kilo de cajú. Hoy, por el contrario, con un kilo de arroz compras tres de castaña de cajú, lo que significa que hay un deterioro del cambio, un problema serio para el que necesitamos apoyo
מאז שהתחלנו במחזור הגידול של אגוזי קשיו, לפני שנים רבות, אנשים נהגו להחליף אגוזי קשיו תמורת אורז. קילוגרם אורז היה שווה ערך לקילוגרם אגוזי קשיו. כיום, תמורת קילוגרם של אורז תוכל לקבל שלושה קילוגרם של אגוזי קשיו, מה שמראה על פיחות בשער החליפין, וזו בעיה קשה שאנו זקוקים לעזרה כדי לפתור.
המדינה מייצאת מעל 200 אלף טון אגוזי קשיו בשנה, אך אחד הגורמים לפיתוחה הלקוי של גינאה-ביסאו הוא המחסור במפעלים המעבדים מוצרי מזון אחרים מלבד הקשיו. דה סילבה מדגיש כי הבעיה היא בעיבוד:
Tenemos que transformar nuestros productos agrícolas. Sin eso, no tendremos buenas carreteras ni buenas escuelas ni buenos centros hospitalarios ni buenas instituciones públicas. Es urgente cambiar y transformar el modelo económico ya que el que tenemos crea pobreza en lugar de combatirla. Y no es muy difícil. Transformando eso, en cuatro o cinco años Guinea-Bissau podría reducir bastante los índices de pobreza y crear casi 20.000 puestos de trabajo. ¡Y todo sin utilizar una tecnología sofisticada ni complicada!
עלינו לעבד את התוצרת החקלאית שלנו. אחרת לא יהיו לנו כבישים טובים, בתי ספר טובים, בתי חולים טובים או מוסדות ציבור טובים. על המודל הכלכלי להשתנות באופן מיידי, מפני שזה הקיים כיום יוצר עוני במקום להילחם בו. והעניין לא קשה כל כך. אם נצליח לחולל שינוי, גינאה-ביסאו תצליח בתוך 4 או 5 שנים לצמצם את ממדי העוני באופן משמעותי וליצור כ-200 אלף משרות. וכל זה אינו דורש טכנולוגיה מתוחכמת!
דה סילבה משוכנע שזהו השינוי שעל ארצו לחולל על מנת להגיע לרמת פיתוח אנושית, כלכלית וחברתית שתספק לכל התושבים רמת חיים טובה יותר.
בחלקו השני של המאמר, נציג את חזונם של חברי קולקטיב הצעירים ‘התנועה לפעולה אזרחית’, שנוסד בשנה שעברה במטרה לתת מענה לתחושות המרמור בקרב העם.
